שילה עטון בן ה- 17 הבחין במהלך סיור לימודי בגן הלאומי תל גזר, בממצא נדיר שמונח על אם הדרך – חותם מסוג חרפושית. הקמיע הועבר לאוצרות המדינה, ושילה קיבל תעודת הוקרה מרשות העתיקות
הנער שילה עטון מחזיק את החותם הקדום ואת תעודת ההוקרה מטעם רשות העתיקות. צילוםUSA-JNF
ממצרים באהבה: שילה עטון בן ה-17, תלמיד התיכון מאס בישראל, של ארגון ג’ואיש נשיונל פאנד ארה”ב (JNF-USA), גילה ממצא מפתיע במהלך סיור לימודי בגן הלאומי תל גזר, שבניהולה של רשות הטבע והגנים – קמיע עתיק בן כ- 3,300 שנה מסוג “חרפושית”, שעליו עיטורי נחשי קוברה.
שילה מצא את הקמיע במהלך הטיול הראשון שלו עם הקבוצה בארץ. יחד עם מדריכו בנג’י היין, הם דיווחו לרשות העתיקות על הממצא המיוחד. בעקבות הדיווח הגיע אדם אספר, מפקח במרחב מרכז ברשות העתיקות, לפגוש את הקבוצה בבית הספר, אסף את הממצא המיוחד לאוצרות המדינה, והעניק לשילה תעודת הוקרה על גילוי אזרחות טובה.
קמעות החרפושית, אשר שימשו, לעיתים, גם כחותמות, מעידים על השפעתה התרבותית של מצרים העתיקה באזורנו בתקופת שלטונה כאן, לפני כ-3,500 שנה. העיר הקדומה גזר הייתה בתקופה זו אחת הערים הכנעניות החשובות בארץ ישראל, וחלשה על צומת דרכים אסטרטגי בשפלה.
צורתה של החרפושית מבוססת על דמותה של חיפושית הזבל, שנחשבה לקדושה בעיני המצרים הקדמונים. החיפושית סימלה חיים חדשים, משום שיצרה כדור זבל שבו הטילה את ביציה, וממנו הגיחו בהמשך חיפושיות בוגרות. שמה במצרית העתיקה קשור לפועל “להיווצר” או “להתהוות”, והמצרים ראו בה סמל לבריאה ולהתחדשות וקישרו אותה לאל ח’פרי, אל השמש העולה.
שילה משתף: “זה היה הטיול הראשון שלנו בישראל, הגענו לארץ רק יומיים לפני כן. במהלך הסיור, בדיוק כשעסקנו בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של תל גזר, הבחנתי בחפץ קטן ומעניין בקרקע שנראה כמו משהו עתיק, הרמתי את החפץ והתייעצתי עם המדריך שלי. לא האמנתי שזה קורה לי; לפני רגע דיברנו על הסיכויים הנמוכים למצוא ממצא כזה, והנה הוא אצלי ביד”.
בנג’י היין, מדריך הקבוצה בבית הספר התיכון מאס בישראל, הוסיף: “התגלית עוררה התרגשות רבה בקרב התלמידים. ברגע שהבנו שייתכן כי מדובר בממצא ארכיאולוגי בעל חשיבות, היה לנו חשוב לפנות מיד לרשות העתיקות, לדווח עליו ולוודא שאנחנו פועלים בצורה הנכונה”.
הקמיע נבדק על ידי פרופ’ עידו קוך מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, אשר תארך את החותם לתקופת הברונזה המאוחרת (האלף השני לפנה”ס). לדברי פרופ’ קוך: “על גבי החרפושית מופיעה סצנה מעניינת: שני נחשי קוברה, מעל חצי אליפסה. נחש הקוברה, המזוהה עם השרף המקראי וקרוי במצרית ובלועזית ‘אוראוס (Uraeus) שהיה סמל מגונן ומלכותי נפוץ ביותר במצרים העתיקה ובדרום הלבנט. חצי האליפסה שמתחת לקוברות מייצגת את סימן החרטומים המצרי ‘נב) nb – סל) המסמל את המילה “אדון”. חרפושית המציגה סצנה דומה – אך עם שלושה נחשים – נמצאה בעבר בחפירות תל מגידו”.
“הסיפור של שילה הוא דוגמה מקסימה לחיבור שנוצר בין צעירים שמגיעים ללמוד בישראל לבין ההיסטוריה והארכיאולוגיה של הארץ, דרך חוויה בלתי אמצעית בשטח”, אומר עמית מלמן, מנהל המרכז החינוכי של מרחב מרכז ברשות העתיקות. “שילה ומדריכי התוכנית ראויים לשבח על שגילו אחריות ומסרו את הממצא לאוצרות המדינה. בזכותם, הממצא המיוחד נשמר, וכולנו נוכל ללמוד ממנו”.
“שילה, בן למשפחה יהודית־אמריקאית, הגיע לארץ במסגרת תוכנית חינוכית בבית הספר התיכון מאס (MUSS) בישראל של JNF-USA, כדי להעמיק את הקשר שלו עם ישראל, עם אנשיה ועם נופיה”, אמרה טלי צור־אבנר, מנהלת ארגון ג’ואיש נשיונל פאנד ארה”ב (JNF-USA) בישראל, שבבעלותו בית הספר. “כבר בטיול הראשון שלו הוא זכה להכיר את הארץ דרך הרגליים ולפגוש מקרוב פיסה מההיסטוריה שלה. יש משהו מרגש ברגע שבו ההיסטוריה שלומדים בכיתה הופכת למפגש אישי, כאן בארץ. זו החוויה שאנחנו מבקשים להעניק לתלמידים שלנו: להכיר את ישראל, להרגיש שייכים אליה ולגלות שגם להם יש מקום בסיפור שלה”.
ברשות העתיקות מזכירים כי בעת מציאת ממצא ארכיאולוגי בשטח, יש להשאירו במקומו ולדווח מיד לרשות העתיקות, על מנת שהארכיאולוגים יוכלו לתעד את ההקשר הארכיאולוגי שבו נמצא החפץ.
לדברי שר המורשת, הרב עמיחי אליהו: “סיפור הגילוי ממחיש את החשיבות העצומה שאנחנו מייחסים לחיבור של בני נוער מהתפוצות למורשת הארץ, באמצעות מפגש ישיר עם האתרים והממצאים שמספרים את סיפורה. אני מברך את שילה על הגילוי, ועל האחריות שגילה במסירת הקמע הקדום לאוצרות המדינה”.
מוזמנים גם לבקר בקבוצת הפייסבוק שלנו ‘טיול משפחתי בארץ ובעולם’
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.familygo.co.il?p=116026
