אין לנסות ולשחרר את הצב מהשק ומחוטיו. יש לדווח ולהעביר אותו לטיפול רפואי של אנשי מקצוע כשהוא מחובר לפסולת כפי שנמצא, גם אם למראית עין הוא נראה בריא
צב ים ירוק צעיר שהגיע למרכז ההצלה כשהוא פצוע, ומטופל. צילום גיא אבגי, רט"ג
צוות צוללים ממחלקת ים של חברת החשמל, בעת עבודתם השגרתית בסמוך למזח בתחנת הכוח אורות רבין שבחדרה, הבחינו בצב ים שנכרכה סביבו פסולת שהושלכה לים. אחד הצוללים קפץ לים, הוציא את הצב, הזעיק את פקח היחידה הימית ברשות הטבע והגנים, איתי שנרצל, שהגיע לאסוף את הצב והעביר אותו לטיפול במרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים במכמורת, בו חברת החשמל שותפה ותומכת בהצלת צבי ים.
גיא אבגי, מטפל ראשי במרכז הצלה לצבי ים של רשות הטבע והגנים: “מדובר בצב ים ירוק צעיר שהגיע למרכז ההצלה כשהוא פצוע, בדקנו את הצב ונתנו לו טיפול ראשוני שכלל אנטיביוטיקה ונוזלים. אני מקווה שלא יתפתח זיהום כתוצאה מההסתבכות בפלסטיק. ד”ר יניב לוי, מנהל מרכז הצלה לצבי ים ברשות הטבע והגנים: “בארבע השנים האחרונות נראתה עליה דרסטית במספר צבי הים הצעירים (ירוקים וחומים) המטופלים במרכז ההצלה, בעקבות הסתבכות צווארם ו/או גפיהם בשקי יוטה ארוגים, העשויים מסוג פלסטיק הנקרא פוליפרופילן.
“לאחר ההגחה, צבי הים שבקעו ממהרים אל המים ונסחפים בזרמים, עד הגיעם אל מרבדי אצות הסרגסום (Sargassum) בים הפתוח. בשלב זה של חייהם, הם מסוגלים לצלול לעומק של כמטר בלבד מתחת למרבד האצות ומהירות השחייה שלהם מוגבלת. הם צפים על מרבד האצות, אשר מהווה אמצעי לנדידה פסיבית עבורם, וניזונים ממנו ומבעלי החיים הזעירים שבסביבתו עד הגיעם לגיל ההתבגרות (10-7 שנים). אנו משערים שהצבים נישאים על השקים כתחליף למרבדי האצות, שאוכלוסייתם בים התיכון מידלדלת”.
שקים אלו משמשים במגוון תעשיות בשל הזמינות והעמידות שלהם (כמו בנייה, חקלאות וכו’). כאשר הם נמצאים כרוכים בצבי ים, הם כבר קרועים ופרומים, כנראה בגלל שנחתכו ונזרקו לים במכוון. לאחר ההסתבכות בשק, כל מאמץ של הצב לשחות או לצלול גורם לחתכים, שברים ונמקים בגפיים, ובסופו של דבר לאובדן שלהן כתוצאה מחיכוך איטי של חוטי הפלסטיק. כתוצאה מכך, סובלים הצבים גם מתשישות ומתת תזונה, שכן הם מתקשים לשחות ולצוד, וניזונים מחוטי השק הסינתטיים וחומרים צפים אחרים, כמו פיסות פלסטיק וחלקיקי מיקרופלסטיק. קטיעת הגפיים מורידה את הסיכויים שלהם לשרוד, ולטווח ארוך, קרוב לוודאי, תשפיע על הצלחתם ברבייה ובקינון – ומכאן שבעיה זו מסכנת את האוכלוסייה כולה.
שימו לב! אנשים רבים שמוצאים את צבי הים הצעירים חשים במצוקתם וממהרים להתיר אותם מן הפסולת, ואף לשחרר אותם בחזרה לים. אך שימו לב! התרת הפסולת משולה למעשה להתרה של חסם עורקים, וגורמת לשחרור נוזלי לימפה, רעלנים ופתוגנים (גורמי תחלואה) למחזור הדם של הצב, ואלה עשויים לגרום לזיהום מערכתי, שללא התערבות רפואית, לרוב מסתיים במוות. אי לכך, אין לנסות ולשחרר את הצב מהשק ומחוטיו. יש לדווח ולהעביר אותו לטיפול רפואי של אנשי מקצוע כשהוא מחובר לפסולת כפי שנמצא, גם אם למראית עין הוא נראה בריא.
בין השנים 1999 ו- 2020 תועדו כ-150 “צבים בשק”, מתים וחיים. בשנת 2019 צבים שהסתבכו בשקים, היוו כשליש מכלל הצבים שטופלו במרכז ההצלה. במרכז הם עוברים הערכה רפואית בטיפול נמרץ, ומקבלים עירוי נוזלים ואנטיביוטיקה במקרים של נמקים ו/או בצקות. הסרת הפסולת מהגפיים מתרחשת רק יממה אחרי תחילת הטיפול. זיהומים יכולים להתפתח גם כשבועיים מזמן ההגעה, ולכן הם נשארים להשגחה לפחות לזמן זה. צבים שעברו את תהליך השיקום, משוחררים בחזרה לטבע, לעיתים קרובות ללא אחת מגפיהם, לאחר זמן ממוצע של כחודשיים וחצי. בשנת 2020 צבי ים שהסתבכו בשקים היוו מחצית מכלל הצבים שטופלו במרכז ההצלה.
מצאתם צב ים מסובך בפסולת? דווחו מיד למוקד רשות הטבע והגנים, בטלפון 3639*
אל! אל תסירו את הפסולת ואל תשחררו את הצב חזרה לים.
חסימה ע”י פסולת גורמת לנמק והסרתה עלולה לגרום לזיהום ולמות הצב.
הישארו עם הצב עד להגעת פקח/מתנדב, שיביאו אותו לטיפול במרכז הארצי להצלת צבי ים.
