יעלים אלו נכחדו מהארץ בשנות ה-60′ בשל ציד, ובזכות פעולות שמירה, בין היתר של רשות הטבע והגנים, הם הוחזרו לטבע

המטיילים בדרום הארץ ובמדבר יהודה, יוכלו לראות לעתים מזומנות, יעלים זכרים הנוגחים זה בזה, מראה מרתק ומעורר תהיות. וזאת ראינו בסביבת מדרשת בן גוריון, על סף המצוק, והשניים בהחלט גנבו את ההצגה. עמרם צברי, מרשות הטבע והגנים, מסביר שמדובר בקרב על נקבות. הקרב הינו על שליטה בדור ההמשך, כשרק הזכר החזק יהיה אחראי להמשך הדור. בעיני המטיילים שרואים דבר כזה וולא רגילים לכך – זה דבר מדהים. “יש ליעלים בולמי זעזועים, שבעצם גורמים להם שהזעזוע לא יהיה חזק, אבל המכה היא עוצמתית ביותר. יש מקרים שבהם נשברת קרן ופעמים שבהם הם מסתבכים בקרניים”, מספר צברי.
היעל הנובי הייתה נפוצה בעיקר במזרח התיכון ובערב הסעודית. בישראל שרד עם קום המדינה מספר מצומצם של יעלים במדבר יהודה. בעקבות מאמצי שימור, החלה אוכלוסיית היעלים להשתקם והתפשטה במדבר יהודה ובנגב. אחרי מלחמת ששת הימים התפשטה אוכלוסיית היעלים גם לחלקו הצפוני של מדבר יהודה. צברי הוסיף כי היעלים חיים בישראל כבר אלפי שנים, אך הם נכחדו מהארץ בשנות ה-60′ בשל ציד, ובזכות פעולות שמירה, בין היתר של רשות הטבע והגנים, הם הוחזרו לטבע.
משקלו של יעל נובי זכר 60-52 ק”ג. משקל הנקבה 40-23 ק”ג. אורך הקרניים אצל הזכר הוא עד 130 ס”מ ואצל הנקבה עד 40 ס”מ. ליעל הנובי פרוות חורף עשירה יותר במרכיב הצמרי (אך אינה דומה לפרוות היעל ההימלאי, שעובייה 20 ס”מ). בקיץ הפרווה דקה ומבריקה, ומחזירה חלק ניכר מקרינת השמש. בשעות החמות היעלים נחים בצל, ולפני רביצה הם חופרים ברגליהם הקדמיות ומסלקים את השכבה העליונה של הקרקע החמה.