הספר, המאגד את המידע אודות מיני הזוחלים החיים בארצנו, משקף את מצבם הנוכחי של המינים וקובע באופן נחרץ – מצב הזוחלים הורע ב-20 השנים האחרונות. מי ירד מרשימת המינים בסכנת הכחדה, ומי התווסף לרשימה חמורה זו?

רשות הטבע והגנים, בשיתוף מוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט ואוניברסיטת תל אביב, משיקים מהדורה מחודשת ועדכנית של “הספר האדום לזוחלים בישראל”. “הספר האדום”, מפרט את המינים בסכנת הכחדה, ונותן תמונת מצב עדכנית של הסיכון להיכחדות, עבור כל מין ממיני הזוחלים בישראל והמלצות לשימורם. קביעת הערכות הסיכון למינים השונים, נעשתה בהובלת פרופ’ שי מאירי ובן שרמייסטר ממוזיאון הטבע ובית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וכן אנשי רשות הטבע והגנים – ד”ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה וד”ר טל פולק, מנהלת תחום שימור חיות בר.
מצב הזוחלים – 23 שנים מפרסום “הספר האדום” הראשון:
בשנת 2002 פורסם הספר אדום הראשון לחולייתנים בישראל. עורכי הספר, ד”ר עמית דולב מטעם החברה להגנת הטבע ופרופ’ אבי פרבלוצקי מטעם רשות הטבע והגנים, העריכו בו את מצבם של מיני יונקים, עופות, זוחלים, דו-חיים ודגים. מאז עברו יותר מעשרים שנה, ומצבם של מינים רבים בישראל החמיר, בהם מינים רבים של זוחלים. בשל שינויים אלו הוכן בעת האחרונה ספר אדום מיוחד ומעודכן לזוחלי ישראל בלבד, ובו נקבע באופן נחרץ שמצבם של רוב מיני הזוחלים, שהוגדרו בסיכון כבר ב-2002, הורע, והיום סיכוייהם להיכחד גדולים יותר.
הספר סוקר 92 מינים ותת-מינים בישראל, מתוכם 41 נחשים, 45 לטאות, שני מיני צבי מים מתוקים, שני מיני צבי יבשה ובחופי הארץ מקננים שני מיני צבי ים. בחינת מיני הזוחלים החיים בישראל העלתה כי: 5% בסכנת הכחדה חמורה, 34% נמצאים בסכנת הכחדה, 13% עתידם בסכנה, 8% נמצאים בסיכון נמוך, 33% לא נמצאים בסיכון, עבור 7% מהמינים נמצא כי המידע חסר ולא ניתן להעריך את מצב המינים אלו בישראל.
בנוסף, בישראל התבססו כמה מינים פולשים של זוחלים והם נוספו למינים המקומיים: אנוליס חום, שממית-חומות מנוקדת, שממית מחוספסת וצבגון אדום-אוזן, מינים אלו מאיימים על המינים המקומיים ומתחרים איתם על משאבים. לא נעשו הערכות סיכון על המינים הפולשים.
מתוך 41 מיני נחשים:
2 בסכנת הכחדה חמורה (צפע חרמון, כרכן קרינים)
9 בסכנת הכחדה
8 עתידו בסכנה
4 בסיכון נמוך
14 לא בסיכון
4 חסר מידע
מתוך 6 מיני צבים:
5 בסכנת הכחדה – צב ים חום, צב ים ירוק, צב יבשה מדברי, צב יבשה מצוי, צב רך היאור
1 לא בסיכון צב ביצות מצוי

מתוך 45 מיני לטאות:
3 בסכנת הכחדה חמורה (לטאת חרמון, שנונית באר שבע, שנונית השפלה)
18 בסכנת הכחדה
4 עתידו בסכנה
3 בסיכון נמוך
16 לא בסיכון
2 חסר מידע
מסוכן להם – המינים אשר נמצאים בדרגת הסיכון להכחדה החמורה ביותר:
בספר מצוינים מספר מינים שמסווגים במצב קריטי מבחינת הסיכוי להכחדה. מינים שהערכת הסיכון מגדירה את מצבם הם לרוב מינים בעלי אוכלוסייה קטנה, המאכלסת בתי גידול ספציפיים לדוגמת מינים אנדמיים לחרמון, או מינים המאכלסים בתי גידול החשופים לפעילות אדם אינטנסיבית כגון חולות מישור החוף ודרום הערבה. בין המינים אלו: שנונית השפלה, צפע החרמון, לטאת החרמון, כרכן קרינים, שנונית באר-שבע.
הורע מצב:
במסגרת חידוש הספר, נמצאו מספר מיני זוחלים אשר מצבם הורע ב-2 ואף ב-3 דרגות מאז נבחנו בפעם הקודמת. בין המינים הללו: חנק משריץ, מדברית פסים, נחש-כיפה מזרחי, פתן שחור, קמטן חורש, שלוון אזורים, שממית ערבה.
השתפר מצבם:
המצב אינו רק עגום – יש גם מינים אשר מצבם השתפר מאז נכתב הספר האדום האחרון. יתכן כי הערכת הסיכון עבור מינים אלו רודדה בחומרתה בזכות ידע שנאסף לגבי אוכלוסיותיהם, והיא אינה מבטאת שיפור אמיתי במצבם. עבור חלק מהמינים נראה כי תוכניות ממשק נרחבות תרמו לשיפור מצבן של האוכלוסיות, ובהתאם לכך שיפור הערכת הסיכון שלהם מבטאת שיפור אמיתי. בין המינים אשר מצבם השתפר: צב-רך היאור, צב-ים חום, צב-ים ירוק, שלוון קולר, כרכן חלק, נחש-מים משובץ, ישימונית תמנע, חומט נקוד, נחושית נחשונית.
בתי הגידול:
הספר מציג את קצב הירידה בגודל האוכלוסייה של מין לפי מידע על מצב בית הגידול, האיומים על המין ובית הגידול שלו, השינוי בשנים האחרונות בשטח בית הגידול המתאים למין, היסטוריית התצפיות, ואורך הדור. בחבל הים תיכוני בית הגידול סובל מפגיעה משמעותית עקב בנייה, חקלאות והרס שטחים פתוחים; וכן מהשפעות עקיפות תולדת מעשה ידי אדם, למשל חדירת מינים פולשים ומתפרצים וכן מינים מתפראים כגון חתול הבית וכלבים משוטטים.
בתי גידול חוליים סובלים מפגיעה קשה עוד יותר מהחבל הים תיכוני עקב תהליכי פיתוח ובנייה, הסבה של שטחים טבעיים לשטחי חקלאות, הקמת מתקנים סולאריים, ייצוב חולות וכריית חול; וכן עקב פעילות רכב שטח ופעילות צבאית. בית הגידול המדברי סובל מפגיעה מתונה יחסית, אם כי יש אזורים מסוימים שהפגיעה בהם קשה, בעיקר אזור הערבה, אילת ואזורי הלס שבצפון הנגב.
מינים אנדמיים לאזור אילת סובלים, או יסבלו בעתיד הקרוב, מפגיעה קשה יותר ממינים מדבריים אחרים (פרט למיני החולות) עקב פיתוח העיר אילת וסביבתה, ובכלל זה התוכניות להקמת רכבת לאילת. בית הגידול במרומי הר חרמון סובל מפגיעה משמעותית מפעילות צבאית ופעילות תיירותית באזור, שרפות תכופות למדי על פני מרחבים גדולים; ובעתיד הוא עלול להיות מושפע לרעה משינויי אקלים.
הספר האדום מקוון ופתוח לציבור לשימוש חופשי
מוזמנים גם לבקר בקבוצת הפייסבוק שלנו ‘טיול משפחתי בארץ ובעולם’
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.familygo.co.il?p=114423