"אמורפיה נגד הצורות": ספר ומופע לילדים ולמשפחה, מאת איל נחום

איך פותרים סכסוך שנתגלע בין אמורפיה חסרת הצורה, לבין המשולש, המרובע והעיגול? ספר חמוד וגם מופע שיתקיים בפסטיבל ירושלים לאומנויות

"אמורפיה נגד הצורות", המופע. צילום מאיה חדש

טובים השנים: “אמורפיה נגד הצורות” הינו גם ספר וגם מופע, המיועדים לילדים ולכל המשפחה. הסיפור נכתב בהשראת הורותו של המחבר, איל נחום, לשלישיית ילדים מאתגרת במיוחד בני -7 שנים, חלקם עם צרכים מיוחדים. קשיים שמאפיינים ילדים בוויסות רגשי במצבי כעס וחוסר התאמה להגדרת המקובלות החברתית, הנם ממאפייניה הבולטים של אמורפיה, גיבורת הסיפור. הדרך שהדמויות עושות לקראת פיוס בניצוחו של המגשר, ד”ר נעים, הן במופע והן בספר, היא מלאת עניין, רגש והומור.

אמורפיה הספר: עלילת הספר עוסקת בסכסוך שנתגלע בין אמורפיה חסרת הצורה, לבין המשולש, המרובע והעיגול. הצורות לעגו לאמורפיה בשל שונותה והיא, אשר הרגישה מושפלת ודחויה, ביקשה בהתקף זעם לנקום בצורות ולהכחידן מהעולם. ד”ר נעים שהוא מגשר מומחה, מצליח ליישב את המחלוקת בין כל הדמויות בסיפור, בעזרת מספר מסרים חינוכיים שהוא מעביר להם: הימנעות מאמירות פוגעניות על ידי ראיית האחר, מתן ביטוי מילולי לרגשות לא נעימים, קבלה עצמית ויצירת מרחב מקבל לאחר ועוד.

אמורפיה המופע: המופע מבוסס על ספר הילדים “אמורפיה נגד הצורות” מאת איל נחום. המופע משלב מחול, טקסט, מוזיקה מקורית ווידיאו, ומטרתו להעמיק את ההיכרות של ילדים עם צורות גיאומטריות בסיסיות, דרך סיפור רגיש ומלא הומור. המופע מיועד לילדים ולכל המשפחה, ויתקיים בפסטיבל ירושלים לאומנויות ב-1.6.22 מתאים לילדים ולכל המשפחה.

“אמורפיה נגד הצורות”, הספר. צילום מאיה חדש

שלום, שמי איל נחום

אני הורה מאמץ לשלישייה בני כמעט שמונה שנים, שנולדו בתהליך פונדקאות בתאילנד, שני בנים ובת בשלישייה. הבנים אובחנו על הספקטרום האוטיסטי בגיל שנה וחצי. הילל, סוחב גם עיכוב התפתחותי ועדיין לא פיתח שפה וורבלית. הוא לומד במסגרת מיוחדת לילדים עם צרכים מיוחדים. אביתר, בתפקוד גבוה ולומד בכיתת תקשורת בבית ספר רגיל, בתקווה שישולב עם בני גילו. כהורה שהתבשר שילדיו על הספקטרום, עברתי תקופת עצבות ארוכה מתוך דאגה נוראית לעתיד הילדים, מתוך החשש שהילדים לא יוכלו להיות שותפים לחיים שרציתי עבור כולנו, ולמה זה מגיע לי? הרגשתי שסחבתי איתי מספיק שונות כהורה גאה במחזור חיים אחד, ועכשיו גם צריך לסחוב את של ילדי.

הספר נולד מתוך כל האתגרים שחיי וחיי משפחתי מציבים לי. רציתי לייצר דמות, שבדומה לאמורפיה, חווה עלבון וכעס בעוצמה קשה לוויסות, בדומה לעוצמה שאביתר חש. אלה היו גם הרגשות שלי,, כשילדים בבית ספר לעגו לי והבחינו אותי מילדים אחרים. כך יצרתי אוסף של צורות מוגדרות ומקובלות בעולם מול אלה שלא. יצרתי גם את ד”ר נעים, שהוא מגשר-פסיכולוג שמפייס בין הדמויות בסיפור, מקרב ביניהן בעזרת ההתערבות הדינמית שלו ומעניק אופטימיות לתקופות משבר. ההיבט התקשורתי-טיפולי כתהליך שיכול להקל על פגיעות ורגישות, שימש לי גם כילד מקור לשיקוף ותמיכה. למרות רגעים של שחיקה ואפילו מיאוס, הילדים הם מקור שמעצים את חיי, ממלא אותם באנרגיה של חיים ותוכן רגשי.