והמועמדים הם: דקל, זית, אלון, התבור, ברוש, אקליפטוס, תאנה, אלה. אז במי נבחר?
מגוון עצים בצבעי שלכת בגן הבוטני בירושלים. צילום שוש להב
הבחירות הפוליטיות הרביעיות מככבות בחדשות ובחיינו לצד הקורונה, אבל אנו דווקא נעסוק בבחירות הרבה יותר מלבבות ומלבלבות, וכל אחד מאיתנו, בכל גיל, יכול להשתתף, להצביע, לבחור ולהשפיע! אחרי שהדוכיפת נבחרה לציפור הלאומית, הצבי לחיה הלאומית, והכלנית לפרח הלאומי – הגיע הזמן להכתיר את העץ הלאומי!
לרגל חגיגות ה-120 לקרן קימת לישראל, קק”ל משיקה את תחרות “העץ הלאומי”, ומזמינה אתכם לבחור את העץ שלדעתכם מיצג את מדינת ישראל בצורה הטובה ביותר. ב-120 השנים האחרונות נטעה קק”ל, האחראית על הייעור בישראל, כ-250 מיליון עצים ברחבי המדינה, אשר הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי – כולם יפים, כולם חכמים, אבל רק אחד זוכה!
בין המועמדים:
דקל, זית, אלון, התבור, ברוש, אקליפטוס, תאנה, אלה.
לכל אחד מהעצים הראויים האלה יש מצע בחירות קצר ומתומצת. זו ההזדמנות שלנו להעמיק בידע אודות כל עץ ועץ, ולהנות ממה שנגלה. מובן שאחרי הסגר גם נטייל וניפגש איתם בטבע.
משתפת אתכם שהתלבטתי בבחירה בין שלושה עצים: הזית, האקליפטוס והברוש. אני משתפת אתכם במידע אודותם:
זית
באמת צריך להסביר למה אני צריך להיבחר כעץ הלאומי?! מספיק להסתכל על סמל המדינה ולראות אותי שם, או להיזכר ביונה מסיפור נוח, שבישרה על סוף המבול כשהיא מחזיקה בענף שלי. אני גדל במזרח התיכון, ובארץ, וכיום אני נפוץ בעיקר ביוון, איטליה וספרד. כשקוטפים אותי במסיק אני די מר, לכן מעבירים אותי לבית הבד, להפיק את תהליך עצירת השמן, כדי שיהיה לכם טעים. את הפירות שלי אתם אוכלים, מכינים מהם שמן ויש בהם סגולות רפואיות מוכחות. ואם כל זה לא מספיק, אני גם אחד משבעת המינים. רוצים גם קצת היסטוריה? תבדקו בספרים ותגלו שאני כאן כבר אלפי שנים, חלק בלתי נפרד מהאדמה הזאת.
אקליפטוס
אז נכון, אני לא עץ מקומי. הביאו אותי לישראל, אפשר להגיד אפילו ש”איזרחו” אותי, אך המטרה הייתה חשובה מאוד. כשהמלריה היכתה ביישוב היהודי בארץ ישראל, הבינו שרק אני יכול לפתור את הבעיה ולייבש את הביצות. מיד התייצבתי למשימה, ומאז אני כאן ואפילו זכיתי לכינוי “עץ היהודים”. מאז ועד היום אני פה בשבילכם, יוצר יערות יפים, מעניק צל בערים, ובשעת מחסור אני משמש כחומר דלק לבישול והסקה. בנוסף, בזכות הגובה שלי, הסתרתי מוצבים צבאיים מהאויב, הגנתי בגופי על כלי רכב וחקלאים והענקתי ביטחון. תוך שנים אחדות אני עשוי לגדול משתיל קטן לעץ חסון בגובה של כ-30 מטרים, בנוסף אני מקור מרכזי לצוף אבקה, כדי שהדבורים יוכלו לייצר דבש. כל זה מספיק בכדי להכתיר אותי כעץ הלאומי שלכם.
ברוש
אם תסעו עד לאילניה שבצפון, תגלו את השרידים הקדומים שלי, אבל כשתמשיכו במסע לאורך המדינה, תראו אותי כמעט בכל פינה. אני גדל בעיקר בצפון אמריקה, אפריקה, המזרח התיכון וסין. גדלים עליי אצטרובלים, אני חסין לאש, יכול לחיות שנים רבות ובמקרא אף מספרים ששימשתי לבניית מקדש שלמה. אפילו הרצל, חוזה המדינה, בחר בי כעץ המדינה, ונטע אותי בהרי ירושלים. ואיך אפשר לשכוח את השיר היפהפה שאהוד מנור כתב לכבודי, מחוויות הילדות שלו בבנימינה: “ואני ראיתי ברוש שניצב בתוך שדה מול פני השמש…”. אם אני חלק גם מזיכרונות הילדות שלכם, הצביעו לי לעץ הלאומי.
עכשיו הכוח בידיים שלכם! הצביעו והשפיעו!
היכנסו לאתר קק”ל, הצביעו והשפיעו!
