תיאטרון לילדים ולנוער באר שבע, הינו התיאטרון הראשון הפועל בנגב ונותן מענה אמנותי והעשרה תרבותית לקהל של ילדים מגיל גן ועד י”ב
ההצגה "כלב חתולה ואיש". צילום מעיין קאופמן
תיאטרון לילדים ולנוער באר שבע, הינו התיאטרון הראשון הפועל בנגב ונותן מענה אמנותי לקהל של ילדים מגיל גן ועד י”ב. זהו תיאטרון מקומי יוצר, איכותי ובלתי מתפשר, המשמש ככלי להעשרת ההון התרבותי של ילדי הדרום וכל הארץ, והופך למוקד תרבותי מוביל ומשפיע ברמה המקומית והארצית. הצגות התיאטרון זוכות לביקורות משבחות, כולן מאושרות על ידי סל תרבות ואף זוכות בפרסים. התיאטרון מריץ את ההצגות מאילת ועד קרית שמונה.
נוסף לפעילות הערכית והאמנותית, התיאטרון מזמן אפשרויות תעסוקה עבור שחקנים ויוצרים המבקשים לגור בנגב, ויש לו תפקיד משמעותי בפיתוח האזורי, השפעה חיובית על חינוך הדור הצעיר, שגשוג בתחום התרבות והפנאי ובך הוא מחזק את האוכלוסייה הפריפריאלית כולה. תיאטרון לילדים ולנוער באר שבע הוא עמותה רשומה משנת 2016. התיאטרון נוסד כיוזמה של מנכ”ל תיאטרון באר שבע דאז, שמוליק יפרח והמנהל האמנותי רפי ניב, מתוך רצון ליצור תיאטרון ברמה הגבוהה גם לילדים ונוער, כאן בנגב.
התיאטרון קם בשנת 2015 תחת תיאטרון באר שבע ומשנת 2016 הפך לגוף עצמאי, אך הקשר והתמיכה עם תיאטרון באר שבע ועם גודמן בית הספר נשמר גם היום. התיאטרון נתמך על ידי הרשות לפיתוח הנגב ועיריית באר שבע. מרבית שחקני התיאטרון הם בוגרי גודמן – בית הספר למשחק בנגב, והתיאטרון פועל בתוך הקהילה ולמענה.
יום החשיפה של התיאטרון למשפיענים ולתקשורת, התקיים באודיטוריום אניס ביפו, ובו צפיתי ב- 3 הצגות מאד מומלצות:
ההצגה – רק צרות
על פי ספרו של עוזי בן כנען
מאת: יונתן שוורצברג
בימוי: תום שוורצברג
המחזה עוסק באמיר בן כנען, שלאחרונה נדבק לו הכינוי ‘רק צרות’. לא ‘אמיר האמיץ’ או ‘אמיר השפיץ’, אלא ‘רק צרות’, הכי מעליב. מה זה ‘רק צרות’ בכלל?! אמיר הוא לא רק צרות, אלא ‘גם צרות’, כמו כולם. אמיר פוחד ששם זה ידבק בו לכל החיים, ומחליט לעשות הכל כדי שישנו לו כינוי, דבר המכניס אותו ליותר צרות.. למזלו, הוא פוגש שני אנשים שלימדו אותו כיצד להפטר מהכינוי הזה, ואפילו איך לעזור לילדים אחרים שסובלים מהתווית שנדבקה אליהם (כמו חנון, נסיכה, טום בוי, מופרע, ליצן.. וזאת רק רשימה חלקית!).
עיצוב תפאורה ותלבושות: לימור הרשקו
מוזיקה מקורית: רן בגנו
בהשתתפות: יוסי ירום, דניאל סבג, עמית סידי
מתאים לכל שמכיר מישהו שסובל מתווית, ולא רק למי שקוראים לו ‘רק צרות’. ולגילאים כיתות ד’ עד ו’.
ההצגה – זה לא הסיפור שלי
מאת: יהונתן שוורצברג בימוי: תום שוורצברג
מחזה מקורי, המחבר את ספורה של גלי עם סיפורו של יונה הנביא, כך הופך אותו לעדכני וערכי. המחזה מטפל בנושא החרם, האחריות האישית, החברתית והאמת הפנימית.
גלי מחשיבה עצמה לילדה הכי חסרת מזל בעולם. גלי עברה חרם בעצמה ואחרי שנתיים הייתה צריכה להחליט אם להצטרף לחרם על ילד אחר. גלי לא רוצה להצטרף לחרם, אבל החברים בכיתה לחצו. היא בורחת לספריה, משקרת שהיא צריכה לעשות עבודה על יונה הנביא רק כדי שיעזבו אותה בשקט, ואז נרדמת ומתעוררת בימי התנ”ך, בתוך הסיפור של יונה. תאמינו או לא, זה קרה לה! ולא רק זה, היה גם קול שציווה עליה ללכת להציל את אנשי נינוה! חוסר מזל או לא?
בואו ותצטרפו למסע הבריחה של גלי. בריחה מאחריות, מהמציאות ומהאמת הכואבת, שזה אומנם טבעי לפחד ולברוח, אבל בסוף מבינים כי מול עוול גדול, אסור לשתוק. פשוט אסור! צריך לקום ולפעול!
תפאורה ותלבושות: לימור הרשקו
תאורה: זיו וולושין
וידאו ארט: ניתאי שלם
מוסיקה מקורית: רן בגנו
תנועה: טולה דמארי
בהשתתפות: אמיר אסולין, רועי גור וספיר רוזנפלד
מתאים לכיתות ג’ – ו’
ההצגה – כלב חתולה ואיש
מחזה על פי סיפרו של יוסי אבולעפיה
מאת: יהונתן שוורצברג ואורלי ישועה
בימוי: עמית זרקא
ההצגה “כלב חתול ואיש” היא מחזה מוזיקלי, עם שירים מקוריים, המבוסס על ספרו הנהדר של יוסי אבולעפיה, “כלב חתול ואיש”. האמת היא שבהתחלה בוקי בכלל לא רצה עוד חברים, היה לו את אמיר, האיש שהוא גר איתו. היה לו בית נעים וספה לרבוץ עליה, וכמעט תמיד היה לו אוכל בקערה. אבל הכי חשוב – היה לו חבר, חבר טוב – אמיר. ולמרות שאמיר הוא איש ובוקי הוא כלב, אמיר תמיד אומר שהם ממש כמו משפחה.
יום אחד נכנסה אל הבית קישטה, חתולת רחוב חוצפנית ודעתנית, שרצתה גם היא חלק מכל הטוב שמציע הבית של בוקי ואמיר, אבל בוקי מסרב לקבל את חברה חדשה למשפחה ובטח לא חתולה. בוקי ניסה לגרש את קישטה מהדירה, בין השניים פרצה מלחמת עולם שהחריבה את הבית, ובסופה אמיר זרק את שניהם החוצה אל הרחוב.
בוקי מוצא את עצמו בפעם הראשונה לבד, בלי אמיר, ברחוב הזר והמנוכר. נחוש לחזור לחייו הקודמים ולאמיר, הוא יוצא למסע בניסיון לחזור הביתה, ופוגש בדרכו חיות שמעולם לא הכיר, נתקל בסכנות ולומד מחדש את משמעות המושג חברות, משפחה ובית.
תפאורה: סשה לישנסקי
תאורה: זיו וולושין
מוסיקה מקורית: איתמר גרוס
תלבושות: לימור הרשקו
תנועה: מאיה ברינר
בהשתתפות: שחף ברגר, מיקה נדל, עמית וינברג
מתאים לגילאי גן חובה – ג’
